פעם (במאה הקודמת שהיינו ילדים), הדברים היו פשוטים יותר.... לדוגמה: היו שני סוגי קפה- נס ושחור. לא יכולת להסתבך.... היום יש כל כך הרבה סוגים של קפה עם כל כך הרבה סוגי חלב......העולם הרבה יותר מסובך. גם תופעת הג'נטריפיקציה הייתה בתחילתה תופעה אחת בלבד: ג'נטריפיקציה של דיירים. המונח ג'נטריפיקציה, אותו הגתה Ruth Glass (1964), התייחס לתהליך ספציפי של כניסת דיירים ממעמד ביניים לשכונה חלשה ושדרוג השכונה והשירותים הניתנים בה. אולם, כמו בסוגי הקפה, הפכה התופעה לרחבה ומגוונת. בהרצאות שאני נותן, סוגי הג'נטריפיקציה תמיד מעלים תהייה. איך ייתכן שיש כל כך הרבה סוגים שונים והאם מדובר בתופעות שונות אחת מן השנייה? אז חשוב להדגיש כי מדובר על אותה תופעה. לג'נטריפיקציה פנים ומופעים שונים. התופעה מתרחשת במגוון תחומים, על ידי קהלים שונים ובשל מגוון סיבות. אז אילו סוגי ג'נטריפיקציה קיימים: (הערה חשובה: הסוגים שמוצגים בפוסט זה, מדויקים לנקודת הזמן בה נכתב. אני מניח שבעודנו מדברים, נולדות צורות נוספות של ג'נטריפיקציה בארץ ובעולם). הסוג הראשון הוא ג'נטריפיקציה כפרית (‘Rural gentrification’): זהו תהליך בו אזור הכפר מושך קהל ממעמד בינוני גבוה מן הערים, המחפשים אחר איכות חיים ושטחים ירוקים, הקיימים באזורים אלו. דוגמה לסוג זה היא הישוב אבן יהודה, ישבו כפרי ליד נתניה, המאופיין בבתים פרטיים צמודי קרקע. בשנים האחרונות נבנים בניינים גבוהים ומוקמת שכונה חדשה בלב הנוף הכפרי הירוק. בניית בניה רוויה בישוב, גוררת התנגדויות רבות של התושבים ותלונות על אובדן הצביון הכפרי של הישוב. דוגמה לכך היא העיר הוד השרון, שם נבנו שכונות חדשות בלב אזור כפרי ותיק ושינו את אופי העיר. ג'נטריפיקציה של סטודנטים - סטודנטיפיקציה (‘Studentification’): את המונח 'סטודנטיפיקציה', טבע Smith (2002). זהו תהליך בו אוכלוסיית הסטודנטים הופכת משמעותית באזור מסוים ומשפיעה עליו במגוון דרכים, בין השאר מחירי דיור ופעילויות פנאי ובילוי. בישראל דווקא העיר באר שבע, בה פועלת אוניברסיטת באר שבע הידועה בחיי החברה השוקקים של הסטודנטים הלומדים בה, מתעוררת רק לאחרונה בכל הקשור לתופעה. ריבוי הסטודנטים לא הפך את העיר לעיר צעירה, דינמית ותוססת. בשנים האחרונות, בעיקר בשל ריבוי פרוייקטי התחדשות עירונית, חווה העיר התעוררות של עסקי לילה, מזון ובילוי. הדבר ניכר באזורים מסוימים במרכז העיר. לצד זה, העיר העתיקה עם הפוטנציאל העצום לאזורי בילוי, לא הצליחה להתרומם על אף הדומיננטיות של הסטודנטים בעיר. ג'נטריפיקציה של בניה חדשה (‘New-build gentrification’): התהליך בו חידוש שכונה מוזנחת המיועדת לאנשי מעמד בינוני בלבד, דבר הגורם לעלייה בשכר הדירה ולשינוי אופי השכונה. שכונת נווה שרת בתל אביב – יפו היא דוגמה מצוינת. השכונה עוברת בשנים האחרונות ג'נטריפיקציה של בניה חדשה באופן קיצוני. סופר ג'נטריפיקציה Lees (2000) טבעה את המושג: "סופר ג'נטריפיקציה" (Super-gentrification), שלב התפתחות מתקדם של ג'נטריפיקציה, עוצמתי וחזק יותר. תהליך זה מתקיים במספר שכונות בערים מובילות בעולם דוגמת ניו יורק, סאן פרנסיסקו ו- וונקובר. המילה "סופר" מהווה שלב שמתווסף לתהליך ג'נטריפיקציה שמתקיים באותה שכונה ובעל השפעה חברתית תרבותית וכלכלית גדולה יותר. שלב זה, דורש השקעות פיננסיות גבוהות יותר ומשאבים רבים ואיכותיים יותר מתהליך הג'נטריפיקציה הראשון ולמעשה נכנסת אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר, לאזור שכבר עבר ג'נטריפיקציה. דוגמה מצוינת לכך הוא רחוב שינקין בתל אביב – יפו. את תהליך הג'נטריפיקציה המסחרית עבר בשנות התשעים. החל מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים הפך לפרויקט בניה עם למעלה מ- 10 פרוייקטי התחדשות עירונית בו זמנית. משנת 2018, משתנה הרחוב. נפתחות יותר ויותר מעדניות ובוטיקים אופנתיים הפונים לקהילה החדשה (והעשירה) במקום. הרחוב עובר "סופר ג'נטריפיקציה" קלאסי. אתנו-ג'נטריפיקציה את המונח 'אתנו ג'נטריפיקציה', טבע פרופ' דניאל מונטרסקו זהו תהליך המובל או נתמך על ידי הממשלה הכולל פיתוח כלכלי עם מטרות לאומיות. לאתנו-ג'נטריפיקציה מטרה דמוגרפית ברורה, נוכחות ושליטה יהודית, אך גם מטרה כלכלית של התחדשות עירונית, המבטיחה להועיל לכולם. דוגמה בולטת היא יפו. פרויקטים של התחדשות עירונית שפונים לקהל אמיד ואף הקמת גרעין תורני במקום, מהווים סממנים מובהקים לג'נטריפיקציה שמונעת ממניעים לאומיים. ג'נטריפיקציה של שכונות עוני (‘Slum gentrification’): מוגדרת כתהליך השקעות ועניין חדש באזורים של בניה לא פורמלית כגון, הפאבלות בברזיל ג'נטריפיקציה תיירותית (‘Tourism gentrification’): מתייחסת לתהליך במהלכו הופכים אזורי מגורים לחללי פנאי למבקרים ומאיימים על זכותן של אוכלוסיות קיימות "להישאר במקום". ניתן להגדיר ג'נטריפיקציה תיירותית כתהליך של שינוי חברתי-מרחבי בו שכונות משתנות לפי צרכיהם של לקוחות אמידים, תושבים ומבקרים כאחד. רחוב נחלת שבעה בירושלים ("רחוב המטריות") הוא דוגמה מצוינות לג'נטריפיקציה תיירותית. במקום נפתחו עסקים הפונים לתיירים: גלריות, בתי קפה, תכשיטים ומזכרות. הסוג האחרון (שיקבל פוסט משלו...) הוא ג'נטריפיקציה מסחרית (('Commercial Gentrification'. אמנם הוא נלווה לרוב לג'נטריפיקציה של מגורים, אך לעיתים הוא מחולל התהליך כולו. Rankin (2008) מגדיר ג'נטריפיקציה מסחרית כתהליכים בהם עסקים ותיקים ומבוססים, המספקים מוצרים ושירותים לאנשים בעלי הכנסה נמוכה במחירים סבירים, נאלצים לעזוב ומוחלפים על ידי עסקים הפונים לקהל אמיד יותר. יש הרבה מאוד דוגמאות לג'נטריפיקציה מסחרית בישראל. חשוב לחדד כי על אף העובדה שעד תחילת שנות האלפיים ההתייחסות לתופעה הייתה כתוצר לוואי של ג'נטריפיקציה של דיירים הרי סקרנו כאן 8 פנים וצורות של תופעת הג'נטריפיקציה. מסופקני אם Ruth Glass דמיינה שיהיו פנים כה רבים לתופעה שהגתה. אני מניח שעד שפוסט זה יתפרסם, "תיוולדנה" צורות נוספות של התופעה. וברצינות..... האם יצא לכם להיתקל באחת מן התופעות הללו? האם אתם מזהים בעיר/שכונה שלכם אחת מן התופעות? האם אתם מסוגלים "לנבא" היכן באזורכם תתרחש הג'נטריפיקציה הבאה ומאיזה סוג היא תהיה?